תיאור הפריט
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, עם חידוש זרם העולים לארץ ישראל, גדל מאוד מספר העובדים היהודים שלא הצליחו להיקלט ביישובים החקלאיים המעטים שהיו קיימים אז, ונאלצו לחפש את פרנסתם כפועלים עירוניים. עולים אלו חיו בתנאים קשים, בלי עבודה מסודרת וללא מקום מגורים ראוי.
בנוסף
הציקה לפועלים חדורי האידיאולוגיה של העלייה השלישית חוסר היכולת לממש את החזון בו
האמינו, ולפיו יקימו יישוב משלהם בו יחיו במתכונת של חברת עובדים בארץ ישראל.
הפתרון
נמצא בדמות התוכנית להקמת שכונת עובדים. שלא כמו מושב עובדים, שגם מתכונתו גובשה
באותם ימים, אשר תושביו היו חקלאים שהתפרנסו מעבודת האדמה, שכונת עובדים תוכננה
עבור פועלים שיחיו בשולי הערים ויעבדו במפעלים ובאתרי הבנייה בעיר.
המרכז
החקלאי של הסתדרות העובדים גיבש בקווים כלליים את העקרונות על פיהם יוקמו שכונות
העובדים, ובקונגרס הציוני שהתקיים בשנת 1923 הסכימה ההסתדרות הציונית לתמוך
בתוכנית ולהקצות עבורה אדמות של הקרן הקיימת לישראל.
בשנת
1925 נרכשו אדמות במפרץ חיפה, ושטח של 300 דונם מהן הוקצה להקמת שכונת עובדים.
השכונה תוכננה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן, ונועדה להתיישבות של 200 משפחות. תמורת
137 לא"י (לירות ארץ ישראליות) קיבלה כל משפחה בית קטן ולצדו חלקת קרקע בגודל
של דונם בה ניתן לפתח משק עזר. המעוניינים יכלו לרכוש בשולי השכונה מגרש נוסף
לעיבוד חקלאי בשטח של דונם.
אבן
הפינה לשכונת העובדים חיפה הונחה בטקס חגיגי ביום 4 בנובמבר 1930.
הכיתוב
על התמונה מתאר את האירוע ומציין את המועד בו התרחש.
תהליך
הבנייה ארך כשנתיים, ובתחילת שנת 1933 התיישבו בשכונה כ-160 משפחות. מספר חודשים
מאוחר יותר, בחודש יולי 1933, ימים ספורים לאחר רצח חיים ארלוזורוב, הוחלט לקרא
לשכונת העובדים חיפה בשם "קרית חיים".
______________________________
תודה למר הדי אור על עזרתו בהכנת הידיעה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה