6 בנוב׳ 2012

האוסטרקון מאתר אבן העזר

כתובת נדירה שהתגלתה באתר אבן העזר מאפשרת הצצה לעולמם של בני ישראל בתקופת ההתנחלות.




תיאור האתר
בצידה המזרחי של ראש העין, במעלה הגבעה שממזרח לשכונת גבעת הסלעים, נמצא אתר אבן העזר.

 

במהלך חפירה ארכיאולוגית שנערכה באתר בשנות ה-70 התגלה באחת מן הממגורות (ממגורה מספר 605) ממצא מיוחד במינו.  

 

שלט הסבר, המותקן ליד הממגורה, מבהיר את חשיבות הממצא.  

 

המדובר ב-"אוסטרקון", שבר של חרס ועליו כתובת.

 

הילד, המארח את המבקרים באתר, מספר על האוסטרקון:
נודע לי שמצאתם את שיעורי הבית שלי, שנפלו בטעות אל תוך הממגורה... כן, החרס עליו התאמנתי בכתיבת האלף-בית! טעון שיפור, נכון? רק התחלתי ללמוד, ידי אינה אמונה עדיין על כתיבה. בר מזל אנכי: אני הילד היחיד בכפר שלומד קרוא וכתוב. בזכות היותי בן למשפחה בעלת ממון. יכולתי לבחור להגשים את חלומי. כשאהיה גדול, אהיה סופר ואכתוב את דברי הימים בארמון המלך.  

 

על האוסטרקון נחרתו חמש שורות בכתב פרוטו כנעני. רוב האותיות נחרתו משמאל לימין. בשורה התחתונה, בחריתות גדולות ועמוקות יותר, מופיעות 22 האותיות של האלף-בית הקדום והשלם ביותר שנמצא אי פעם בארץ ישראל. האוסטרקון מוצג כיום במוזיאון ישראל בירושלים. 

 

מבט מקרוב על האוסטרקון מאפשר לבחון את הפרטים שבו. החרס התגלה בממגורה כשהוא שבור לשני חלקים, אשר חוברו על ידי הארכיאולוגים.  

 

סדר אותיות האלף-בית
בשורה התחתונה מופיעות, כאמור, אותיות האלף-בית כשהן רשומות משמאל לימין. הארכיאולוגים, המתארכים את הכתובת לתחילת המאה ה-12 לפני הספירה, מפרשים זאת כעדות לתקופה מוקדמת מאוד בה טרם התגבשה מתכונת הכתיבה מימין לשמאל. 

 

מבט קפדני על סדר האותיות מגלה שתי החלפות לעומת הסדר המקובל כיום:
1.      האות "ח" מקדימה את האות "ז".
2.      האות "פ" מקדימה את האות "ע".

לא ידוע שום מקרה אחר בו האות "ח" והאות "ז" התחלפו בסדר האותיות, והחוקרים נוטים לייחס זאת לטעות שביצע התלמיד אשר כתב את הרשימה. לעומת זאת, החלפת סדר האותיות "ע" ו-"פ" ידועה ומוכרת גם ממקורות נוספים.

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר להחלפת סדר האותיות "ע" ו-"פ" נמצאת בתנ"ך, בשלושה מן הפרקים של מגילת איכה (פרקים ב, ג, ד). הפסוקים בפרקים אלו מאורגנים על פי סדר האלף-בית. לשם המחשה ניתן לקרא את פרק ב במגילת איכה (מכל פסוק צוטטו מספר מילים בלבד):

אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי... בִּלַּע אֲדֹנָי לא חָמַל... גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל... דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב... הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב... וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ... זָנַח אֲדֹנָי מִזְבְּחוֹ... חָשַׁב ה' לְהַשְׁחִית... טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ... יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ... כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי... לְאִמֹּתָם יֹאמְרוּ אַיֵּה דָּגָן וָיָיִן... מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה-לָּךְ... נְבִיאַיִךְ חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל... סָפְקוּ עָלַיִךְ כַּפַּיִם... פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם... עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם... צָעַק לִבָּם אֶל-אֲדֹנָי... קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה... רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה... שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת נַעַר וְזָקֵן... תִּקְרָא כְיוֹם מוֹעֵד מְגוּרַי מִסָּבִיב...

ניתן לראות כי הפסוק המתחיל באות "פ" מקדים את הפסוק המתחיל באות "ע". תופעה זו חוזרת על עצמה גם בפרקים ג ו-ד, כך שלא ניתן לייחס זאת לטעות מקרית של עורך מגילת איכה. לדעת החוקרים משקפת ההחלפה מסורת סופרים קדומה מן התקופה בה טרם התגבש סדר האותיות המקובל כיום.

האות "מ" חסרה ברשימה, אולם במקום בו היא הייתה צריכה להיות מופיע סימן לא ברור המעיד כי כותב הרשימה רשם את האות, ולו באופן חלקי (האות "מ" צריכה הייתה להיראות כמו קו זיג זג אופקי).
 

כיצד למדו לכתוב?
ארבע השורות העליונות של האוסטרקון מכילות בליל של אותיות, הרשומות בסדר לא ברור. האותיות כשלעצמן ברורות מאוד, ואין כל קושי לקרא אותן, אולם הצירוף שלהן אינו יוצר מילים בעלות משמעות.

חוקרים הקדישו זמן רב בניסיון לפענח את ההיגיון שהנחה את כותב האוסטרקון. צירופים מסוימים של אותיות הניעו אותם לראות באוסטרקון הזה תרגיל כתיבה שבוצע על ידי תלמיד אשר ביצע את צעדיו הראשונים בלימוד כתיבה.

עיון במקורות מגלה כי במהלך לימוד כתיבת אותיות האלף-בית נהגו התלמידים לתרגל את פעולת הכתיבה במספר דרכים אופייניות:
1.      כתיבת אותיות האלף-בית לפי הסדר, מאלף ועד תו, או בסדר הפוך, מתו ועד אלף.
2.      רישום של אחת האותיות שוב ושוב .
3.      רישום האותיות על פי סדר א"ת ב"ש (אות ראשונה מול אות אחרונה, אות שנייה מול אות שנייה מהסוף, וכך הלאה).
4.      רישום האותיות על פי סדר א"ל ב"מ (אות ראשונה מול אות מספר 12, אות שנייה מול אות מספר 13, וכך הלאה).

דוגמה למקור שכזה ניתן למצוא במדרש אבות דרבי נתן, פרק שישי, המספר על הדרך בה למד רבי עקיבא קרא וכתוב:
הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי למדני תורה. אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. אלף תיו ולמדה, תורת כוהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה.

דוגמה נוספת נמצאת בתלמוד הבבלי, מסכת שבת, דף לא, עמוד א:
מעשה בנכרי אחד שבא...  לפני הלל. גייריה [הלל גייר את הגוי ולימד אותו יהדות]. יומא קמא אמר לו א"ב ג"ד [ביום הראשון לימד הלל את האותיות על פי סדר האלף-בית]. למחר אפיך ליה [למחרת לימד הלל את האותיות בסדר הפוך]...

מומלץ להביט בעיון על ארבעת הצירופים שסומנו על גבי האוסטרקון (יש לקרא כל צירוף משמאל לימין).  
 

 

מבט מעמיק באותיות הרשומות על גבי האוסטרקון מגלה את כל הצירופים לתרגול פעולת הכתיבה:
1.      הצירוף "ב-א", כלומר כתיבת האותיות בסדר הפוך.
2.      חזרה על האות "ט" .
3.      הצירוף "א-ת", כלומר אות ראשונה מול אות אחרונה.
4.      הצירוף "כ-ת", כלומר אות מספר 11 מול אות מספר 22.

יתכן כמובן כי המדובר במקריות בלבד, אולם קיומם של הצירופים האלו לצד אותיות נוספות הרשומות ללא כל סדר נראה לעין מחזק את הדעה שהאוסטרקון הוא תרגיל כתיבה של תלמיד מתחיל.

בכל מקרה המדובר בממצא נדיר ויחיד במינו, הפותח עבורנו צוהר אל עולם הכתיבה העברית בראשית תקופת ההתנחלות של בני ישראל בארץ כנען.
 

התמונות צולמו ביום 18 באוקטובר 2012.

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה