תיאור הפריט
לא ברור מי בדיוק היה הראשון אשר העלה את הרעיון להאריך את קו החוף של אילת על ידי חפירת תעלות ואגמים באיזור שממזרח לעיר. לדעת אחדים היה זה המהנדס בית אש, אשר תכנן את מכרות תמנע, בעוד אחרים מעניקים את הקרדיט למהנדס האיטלקי פיצ'ינטו, מתכנן ערים אשר התמנה בסוף שנות החמישים להכין תוכנית אב לעיר אילת.
בשנת 1959 אישרה עיריית אילת את תוכנית האב שהציע פיצ'נטו, ובמהלך השנים שלאחר מכן פעלה ליישם אותה. בסוף שנת 1963 הוקמה חברה לפיתוח החוף בראשותו של צבי קינן, והוטל עליה לקדם את חפירת הלגונה.
החברה פנתה אל שלושה משרדי תכנון והזמינה הצעה מפורטת לתכנון איזור החוף של אילת. אחד מן השלושה היה משרד יסקי-אלכסנדרוני.
בנקודה זו בסיפור תעבור רשות הדיבור את
האדריכל משה כילף, שכתב כך:
הסיפור הקטן שלי מתחיל ונגמר בקיץ 1964.
סיימתי שנה שלישית בטכניון בחיפה, והמורה שלי – פרופ' אברהם יסקי הזמין אותי לעבוד
במשרדו בחופשת הקיץ. כאשר ביקשתי פרוייקט הוא צחק ממני – רק סיימת קורס ג' ומה אתן
לך? הרי יש לך רק שלושה חודשים...נדנדתי לו, תן צ'אנס.
יום אחד הוא בא ואמר: יש לנו לתכנן לגונה בחוף אילת. קיבלנו את זה שלושה משרדים יחד, משהו גדול, רוצה להתחיל?
התחלתי.
קבלתי משרד באיזה מרתף נפרד בתל אביב (ברחוב ביאליק 5). עבדתי ימים ולילות, שבתות וחגים, נסיעות וטיסות לשטח – אופוריה מתמשכת.
בסוף הקיץ סיימתי.
היו חיבוקים ונשיקות.
ומסרתי את המודל שהכנתי (זה שתמונותיו מובאות להלן).
מבט מלמעלה על המודל.
מבט אלכסוני מכיוון דרום.
מבט נוסף מכיוון צפון.
חודשיים לאחר מכן, ביום 18 בדצמבר 1964,
התפרסמה כתבה בעיתון הארץ, בה נאמר כי "לאחר עבודה משותפת של כשנה (בהשתתפותם
של כתריסר מהנדסים ואדריכלים) הוצגה תוכנית האב...". בכתבה הופיעה תמונת
המודל שבניתי.
שלושת המשרדים קיבלו את הקרדיט.ואני – את החוויה המקצועית הראשונה שלי (בכל המובנים...).
________________________________
תודה לאדריכל משה כילף על עזרתו בהכנת הידיעה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה