תיאור האתר
במרומי הגבעה עליה בנויה העיר העתיקה של יפו נמצאת כנסייה גדולה ומפוארת המוקדשת לשליח פטרוס הקדוש.
בתוך
הכנסייה, צמוד את הקיר בצדו הימני של האולם, מוצב דוכן מפואר ממנו נשא בעבר איש
הכהונה את הדרשה בפני קהל המתפללים.
הדוכן
מעוצב בדמות עץ זית. תא המטיף נשען על גזע
עבה ומעליו משתרגים ענפים עם עלים ופירות.
מקור
ההשראה לעיצוב זה נמצא באחד מספרי הברית החדשה, והוא נועד לסמל את מעמדה של הנצרות
ביחס לזה של היהדות ממנה באה.
בספר
"האיגרת אל הרומיים", כתב השליח פאולוס אל הנוצרים אנשי קהילת העיר
רומא, ושטח בפניהם את עיקרי האמונה הנוצרית. בפרק 11 (פסוקים 17 – 24) הוא נזף בהם
על יחסם המתנשא כלפי היהודים, ונשא את המשל על הגזע והענפים של עץ הזית:
וְאִם נִכְרְתוּ כַּמָּה עֲנָפִים מֵעֵץ
הַזַּיִת, וְאַתָּה, זֵית־בָּר, הֻרְכַּבְתָּ בִּמְקוֹמָם וְשֻׁתַּפְתָּ
בְּשֹׁרֶשׁ הָעֵץ וּבִלְשַׁדּוֹ, אֲזַי אַל תִּתְנַשֵֹא עַל
הָעֲנָפִים. אִם תִּתְנַשֵֹא, דַּע לְךָ שֶׁלֹּא אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת הַשֹּׁרֶשׁ,
אֶלָּא הַשֹּׁרֶשׁ נוֹשֵׂא אוֹתְךָ. אַתָּה תֹּאמַר:
"הָעֲנָפִים נִכְרְתוּ כְּדֵי שֶׁאֻרְכַּב אֲנִי." יָפֶה!
בִּגְלַל אִי־אֱמוּנָה נִכְרְתוּ, אַךְ אַתָּה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַחֲזִיק
מַעֲמָד. אַל תִּתְגָּאֶה אֶלָּא הִמָּלֵא יִרְאָה, שֶׁהֲרֵי אִם
לֹא חָס אֱלֹהִים עַל הָעֲנָפִים הַמְּקוֹרִיִּים, גַּם עָלֶיךָ לֹא יָחוּס. לָכֵן שִׂים לֵב לְטוּבוֹ שֶׁל אֱלֹהִים וּלְחֻמְרָתוֹ: מֵחַד גִּיסָא
חֻמְרָה כְּלַפֵּי הַנִּכְשָׁלִים; מֵאִידָךְ גִּיסָא, טוּבוֹ שֶׁל אֱלֹהִים
עָלֶיךָ אִם תַּעֲמֹד בְּטוּבוֹ, וָלֹא - גַּם אַתָּה תִּכָּרֵת. וְאִם
לֹא יַמְשִׁיכוּ בְּחֹסֶר אֱמוּנָתָם יֻרְכְּבוּ גַּם הֵם, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים
יָכוֹל לְהַחֲזִירָם וּלְהַרְכִּיבָם. הֲרֵי אִם אַתָּה נִכְרַתָּ
מֵעֵץ זַיִת בָּר מִטִּבְעוֹ, וּבְנִגּוּד לַטֶּבַע הֻרְכַּבְתָּ עַל עֵץ זַיִת
טוֹב, כָּל שֶׁכֵּן אֵלֶּה, הַמְּקוֹרִיִּים, יֻרְכְּבוּ עַל עֵץ הַזַּיִת
שֶׁלָּהֶם!
על
פי משל זה, היהודים היוו את הענפים המקוריים שצמחו על גזע עץ האמונה והחסד של
האלוהים. מאחר ונכשלו ובחרו שלא להאמין בבשורה שהביא אליהם ישוע, כרת האלוהים את
הענפים היהודים מן העץ והרכיב במקומם ענפים חדשים (הם הנוצרים) אותם לקח מגזע של
עץ זית בר. פאולוס מזהיר את הנוצרים שלא להתגאות במעמדם החדש, ולהבין כי רק בכוח
האמונה בישוע יוכלו להישאר במקומם החדש. אם יחדלו מלהאמין יכרות אותם האלוהים מעל
הגזע הטוב, כפי שהוא יכול לחזור ולהרכיב את הענפים היהודים על הגזע אם היהודים
יאמינו בישוע.
המאמין
הנוצרי, שישב בכנסייה ושמע את דרשת המטיף, הכיר את המשל הזה, והמראה של עץ הזית
המורכב עזר לו להתחזק באמונתו.
כך
נראה הגזע של עץ הזית עליו מותקן תאו של המטיף.
בחלקו
התחתון של הגזע ניתן לראות את השורשים המעובים המחוברים לקרקע כשלידם מגולפים
עשבים ופרחים.
בחלקו
העליון של דוכן המטיף משובצים ענפי העץ המצמיחים את הזיתים.
תקרת
הדוכן הנושאת את הענפים מעוטרת בגילופי עץ יפים.
ובחלקה
התחתון, מעל ראשו של המטיף, מגולפת יונה עם כנפיים פרושות. היונה, המסמלת את רוח
הקודש היורדת ממרומים, נועדה לחזק את המסר של המטיף המביא את דבר האלוהים.
על
המעקה של תא המטיף מגולפות ארבע תמונות המציגות אירועים מרכזיים בחייו של פטרוס
הקדוש, השליח לו מוקדשת הכנסייה ביפו.
פטרוס הופך לתלמידו של ישוע
אחת
הפעולות הראשונות שביצע ישוע, לאחר שהחל לפעול ולהטיף ברחבי הגליל, הייתה לגייס
תלמידים. בספר הבשורה על פי לוקס (פרק 5, פסוקים 1 – 11) מתואר האופן בו גייס את
ארבעת תלמידיו הראשונים, ובכללם פטרוס, הוא שמעון כיפא.
כַּאֲשֶׁר עָמַד לְיַד יָם כִּנֶּרֶת וְהֶהָמוֹן נִדְחַק
אֵלָיו כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים, רָאָה שְׁתֵּי סִירוֹת עַל שְׂפַת הָאֲגָם;
הַדַּיָּגִים שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶן הָיוּ עֲסוּקִים בִּרְחִיצַת הָרְשָׁתוֹת. הוּא נִכְנַס
אֶל אַחַת הַסִּירוֹת, אֶל זוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָשׁוּט מְעַט
מִן הַחוֹף. אַחֲרֵי כֵן יָשַׁב וְלִמֵּד אֶת הָעָם מִתּוֹךְ הַסִּירָה. כְּשֶׁגָּמַר
לְדַבֵּר אָמַר אֶל שִׁמְעוֹן: "שׁוּט אֶל הָעֹמֶק וְהָטִילוּ אֶת רִשְׁתּוֹתֵיכֶם
לָדוּג." הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן:
"אֲדוֹנִי, כָּל הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וְלֹא לָכַדְנוּ כְּלוּם, אַךְ עַל־פִּי
דְּבָרְךָ אָטִיל אֶת הָרְשָׁתוֹת." הֵם עָשׂוּ כֵּן וְלָכְדוּ דָּגִים רַבִּים
מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט נִקְרְעוּ הָרְשָׁתוֹת. אוֹתְתוּ אֶל חַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בַּסִּירָה
הַשְּׁנִיָּה לָבוֹא לַעֲזֹר לָהֶם, וְהַלָּלוּ בָּאוּ. אָז מִלְּאוּ אֶת שְׁתֵּי הַסִּירוֹת
עַד שֶׁהֵחֵלּוּ שׁוֹקְעוֹת. כִּרְאוֹתוֹ זֹאת כָּרַע שִׁמְעוֹן כֵּיפָא לְרַגְלֵי
יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, לֵךְ נָא מִמֶּנִּי, כִּי אִישׁ חוֹטֵא אֲנִי";
שֶׁכֵּן תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אוֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ עַל צֵיד הַדָּגִים
אֲשֶׁר צָדוּ; וְכֵן גַּם אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי אֲשֶׁר הָיוּ
שֻׁתָּפִים לְשִׁמְעוֹן. "אַל תִּירָא", אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל שִׁמְעוֹן,
"מֵעַתָּה תָּדוּג בְּנֵי אָדָם." לְאַחַר שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַסִּירוֹת
אֶל הַיַּבָּשָׁה עָזְבוּ אֶת הַכֹּל וְהָלְכוּ אַחֲרָיו.
בתבליט
יושב ישוע בקצה הימני של הסירה שמימין. לפניו כורע פטרוס המתחרט על היותו איש
חוטא. האדם השלישי בסירה הימנית הוא אנדרי, אחיו של פטרוס. בסירה השמאלית יושבים
יעקב ויוחנן בני זבדי, כשהם מושכים אל תוך הסירה את הרשתות המלאות בדגים.
ישוע מעביר את ההנהגה לפטרוס
לאחר
שנצלב, נקבר וקם לתחייה המשיך ישוע להתהלך על פני האדמה משך ארבעים יום ולפגוש את תלמידיו ותומכיו במקומות שונים ברחבי
הארץ. בספר הבשורה על פי יוחנן (פרק 21, פסוקים 15 – 17) מתואר רגע השיא של האירוע
בו נפגש ישוע עם תלמידיו על חוף הכינרת.
לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ אָמַר יֵשׁוּעַ לְשִׁמְעוֹן כֵּיפָא:
"שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי יוֹתֵר מֵאֵלֶּה?" הֵשִׁיב לוֹ:
"כֵּן, אֲדוֹנִי, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:
"רְעֵה אֶת טְלָאַי." שָׁאַל אוֹתוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה: "שִׁמְעוֹן בֶּן
יוֹחָנָן, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?" הֵשִׁיב לוֹ: "כֵּן, אֲדוֹנִי,
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "נְהַג
אֶת צֹאנִי." שָׁאַל אוֹתוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית: "שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן,
הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?" הִתְעַצֵּב כֵּיפָא עַל שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ בַּשְּׁלִישִׁית "הַאִם
אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?" וְאָמַר אֵלָיו: "אֲדוֹנִי, הַכֹּל אַתָּה יוֹדֵעַ;
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "רְעֵה אֶת
צֹאנִי.
המסורת
מזהה את מקום המפגש בבקעת טבחה שבצפון מערב הכינרת. ישוע מפליג עם תלמידיו הדייגים
בסירותיהם, ואוכל בחברתם את שלל הדגים שלכדו. לאחר הארוחה הוא מעביר את ההנהגה
לידיו של בכיר תלמידיו, פטרוס, תוך שהוא משתמש בעולם מושגים הלקוח מעולמם של רועי
צאן. פטרוס כורע למרגלות ישוע ומקבל את ברכתו. מעל ראשו של פטרוס משולבת סירת הדיג
הצפה על מי הכינרת. ברקע התבליט ניתן לראות את הכבשים המייצגות את עם ישראל,
המתנהל כעדר ללא רועה.
פטרוס נוכח במעמד ההשתנות
אחת
מנקודות השיא בתיאור פעילותו של ישוע התרחשה על "ההר", המזוהה במסורת
בפסגת הר תבור. במעמד ההשתנות פגש ישוע את משה רבנו ואת אליהו הנביא, המייצגים את
הברית שחתם האלוהים עם בני ישראל בהר סיני ואת ההבטחה לבואו של המשיח.
... לָקַח [ישוע] אֶת כֵּיפָא וְאֶת יוֹחָנָן וְאֶת יַעֲקֹב
וְעָלָה לָהָר לְהִתְפַּלֵּל. בְּעוֹד הוּא מִתְפַּלֵּל הִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה פָּנָיו,
וּלְבוּשׁוֹ נַעֲשָׂה לָבָן מַבְהִיק. וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְשׂוֹחֲחִים אִתּוֹ,
מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ שֶׁהוֹפִיעוּ בַּהֲדַר כָּבוֹד וְדִבְּרוּ עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ
אֲשֶׁר הָיָה עָתִיד לְהַגְשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם. כֵּיפָא וַחֲבֵרָיו הָיוּ רְדוּמִים.
הֵם הִתְעוֹרְרוּ וְאָז רָאוּ אֶת כְּבוֹדוֹ וְאֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים
לְיָדוֹ. כְּשֶׁנִּפְרְדוּ מִמֶּנּוּ אָמַר כֵּיפָא אֶל יֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנִי,
טוֹב שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן. נַעֲשֶׂה נָא שָׁלֹשׁ סֻכּוֹת; לְךָ אַחַת, לְמֹשֶׁה אַחַת
וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת", וְלֹא יָדַע מַה שֶּׁאָמַר. בְּדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה הוֹפִיעַ עָנָן וְסָכַך עֲלֵיהֶם, וּפַחַד נָפַל עֲלֵיהֶם בִּהְיוֹתָם בְּתוֹךְ
הֶעָנָן. יָצָא קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן לֵאמֹר: "זֶה בְּנִי בְּחִירִי, אֵלָיו
תִּשְׁמָעוּן!" כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע
הַקּוֹל נִמְצָא יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ. הֵם שָׁתְקוּ וּבְאוֹתָם יָמִים לֹא סִפְּרוּ לְאִישׁ
מִכָּל מַה שֶּׁרָאוּ.
במרכז
חלקו העליון של התבליט משובץ ישוע כשהוא מוקף בהילה של אור. מימין מופיע משה רבנו
האוחז בידו את לוחות הברית, ומשמאל נמצא אליהו הנביא. בתחתית התמונה ניתן לראות את
שלושת התלמידים שהתעוררו משנתם ונדהמו מן המראה שנגלה לעיניהם. פטרוס במרכז, יוחנן
הצעיר בצד ימין, ויעקב בצד שמאל.
ישוע רוחץ אל רגלי פטרוס
בספר
הבשורה על פי יוחנן (פרק 13, פסוקים 3 – 16) מתואר כיצד רחץ ישוע את רגלי תלמידיו
לפני שהם התיישבו לסעוד את ארוחת הפסח (היא הסעודה האחרונה).
[ישוע] קָם מִן הַסְּעוּדָה וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו,
לָקַח מַגֶּבֶת וְחָגַר אֶת עַצְמוֹ; אַחַר כָּךְ יָצַק מַיִם בַּקְּעָרָה וְהֵחֵל
לִרְחֹץ אֶת רַגְלֵי הַתַּלְמִידִים וּלְנַגְּבָן בַּמַּגֶּבֶת שֶׁהָיָה חָגוּר בָּהּ.
וּכְשֶׁקָּרַב אֶל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא, אָמַר לוֹ זֶה: "אֲדוֹנִי, אַתָּה תִּרְחַץ
אֶת רַגְלַי?!" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ
וְאָמַר אֵלָיו: "מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֵינְךָ יוֹדֵעַ כָּעֵת, אֲבָל אַחֲרֵי
כֵן תָּבִין." אָמַר לוֹ כֵּיפָא:
"לְעוֹלָם לֹא תִּרְחַץ אֶת רַגְלַי!" הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אִם
לֹא אֶרְחַץ אוֹתְךָ אֵין לְךָ חֵלֶק אִתִּי." אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא:
"אֲדוֹנִי, לֹא רַק אֶת רַגְלַי, אֶלָּא גַּם אֶת יָדַי וְאֶת רֹאשִׁי." ...
לְאַחַר שֶׁרָחַץ אֶת רַגְלֵיהֶם וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו, חָזַר וְהֵסֵב
אִתָּם. אָמַר לָהֶם: "יוֹדְעִים אַתֶּם מֶה עָשִׂיתִי לָכֶם? אַתֶּם קוֹרְאִים
לִי רַבִּי וְאָדוֹן; יָפֶה אַתֶּם עוֹשִׂים, שֶׁכֵּן אֲנִי הוּא. לָכֵן אִם אֲנִי,
הָאָדוֹן וְהַמּוֹרֶה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלֵיכֶם, גַּם אַתֶּם חַיָּבִים לִרְחֹץ זֶה
אֶת רַגְלֵי זֶה, כִּי מוֹפֵת נָתַתִּי לָכֶם כְּדֵי שֶׁתַּעֲשׂוּ גַּם אַתֶּם כְּמוֹ
שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם. אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, עֶבֶד אֵינֶנּוּ גָּדוֹל מֵאֲדוֹנָיו
וְשָׁלִיחַ אֵינֶנּוּ גָּדוֹל מִשּׁוֹלְחוֹ.
פטרוס
(הוא שמעון כיפא) התנגד תחילה לרחיצת רגליו על ידי מורהו הנערץ, ואף קבע נחרצות
שלעולם לא יתיר לישוע לרחוץ את רגליו. בעקבות גערתו של ישוע מיהר פטרוס לחזור בו,
באומרו כי ישוע יוכל לרחוץ לא רק את רגליו אלא גם את ידיו וראשו. בתחריט מתואר
ישוע כשהוא כורע לפני פטרוס, היושב בצד שמאל של התמונה ואוחז את ידיו יחד בתנוחה
של בקשת סליחה ומחילה.
התמונות צולמו ביום 17 במרץ 2009.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה