לכתוב בשני עותקים

עיטור מפוסל מלוחות מתכת מותקן על חומת בטון במערב ראשון לציון.






תיאור האתר
בדרום מערב ראשון לציון, בסמוך לצומת הרחובות הראשיים חיים בר לב ושדרות יצחק רבין, נבנה קיר תמך גדול שנועד למנוע גלישה של עפר אל התוואי של שדרות רבין.

 

קיר התמך עוצב בצורה של חומת מבצר אשורית, והוא עוטר בדגמים שנלקחו בתחריטים אשוריים עתיקים. צורה זו נועדה לשקף את העובדה שבמרומי התל עליו מגן הקיר נמצאים שרידיה של מצודה עתיקה מן התקופה האשורית (על המצודה ניתן לקרא בקישור הזה).

 

בלוח השלישי (כאשר סופרים מצדו השמאלי של הקיר) שולב עיטור מעניין במיוחד, המשקף את דרכי הכתיבה בסוף התקופה האשורית.

 

עיטור זה משולב בתמונה המציגה את פעולות הצבא האשורי המנצח בתום הקרבות, עם הכנעת העיר. תושבי העיר הכבושה יוצאים לגלות, ופקידי הצבא סופרים את השלל שנלקח.

 

בתחתית הלוח ניתן לראות ערימה המייצגת את גולגולות חיילי האוייב, ובצדו הימני של הלוח משובצים שני סופרים המכינים את רשימות השלל.

 

 

 

לאורך מרבית שנות קיומה של האימפריה האשורית נכתבו התעודות השונות בשפה האשורית, תוך שימוש בכתב היתדות. סימני כתב זה הוטבעו בעזרת מקל קצר בעל חוד משולש על לוחות טין קטנים. בשלב האחרון לקיומה של האימפריה, בסוף המאה השמינית לפני הספירה, הלך וגבר השימוש בשפה הארמית, שנכתבה על יריעות עור כמצע כתיבה תוך שימוש בעט ובדיו. שתי השיטות שימשו יחד, זו לצד זו, ובכל אחת מן השיטות התמחו סופרים אחרים.        
מומלץ להביט היטב על האופן בו שני הסופרים עושים את מלאכתם. הסופר שבצד שמאל אוחז בידו הימנית לוח קטן וקשיח, ובידו השמאלית יש מקל קצר עמו הוא כותב על הלוח. הסופר שבצד ימין אוחז בידו הימנית יריעה גמישה המשתלשלת כלפי מטה, ובידו השמאלית היה צריך להיות כלי כתיבה החסר משום מה.
האמן שהכין את הדמויות המשובצות בקיר התמך טעה, והפך את שני הסופרים לאיטרי יד ימין. למעשה הם היו צריכים להחזיק את מצע הכתיבה ביד שמאל ואת כלי הכתיבה ביד ימין. 

 

לשם השוואה, יש לבחון את המראות המשובצים בתבליט שהתגלה בחורבות העיר נימרוד (כיום בצפון עירק), בארמונו של מלך אשור תגלת פלאסר השלישי. בחלקו התחתון של התבליט ניתן לראות את הנשים והילדים מבין תושבי העיר המובסת יושבים בעגלות רתומות לשוורים ומובלים אל שוק העבדים. בחלקו העליון של התבליט ניתן לראות את העדרים שנלקחו שלל מובלים על ידי רועי הצאן תחת פיקוח של קצין צבא ושני סופרים. 

 

אם נתמקד בדמותם המוגדלת של שני הסופרים, ניתן לראות כי הסופר שבצד שמאל אוחז בידו השמאלית לוח קטן וקשיח, ובידו הימנית יש מקל קצר עימו הוא כותב על הלוח. הסופר שבצד ימין אוחז בידו השמאלית יריעה גמישה המשתלשלת כלפי מטה, ובידו הימנית יש מכשיר כתיבה עימו הוא רושם על יריעה.

 

כעת, לאחר שלמדנו להבחין בין שיטות הכתיבה ששימשו את הסופרים האשורים, כדאי להעיף מבט נוסף בפניהם של הסופרים. האחד, זה הכותב על יריעת העור, הוא בעל זקן, בעוד הסופר השני, זה הכותב על לוח טין, פניו מגולחות. גם בנקודה זו טעה האמן שיצר את הדמויות המשובצות בקיר.

 

בתבליט מארמונו של תגלת פלאסר השלישי שהוצג קודם לכן מופיעים שני הסופרים כשהם מגולחים למשעי. המדובר בדוגמה יוצאת דופן. במרבית המקרים בהם מופיע בתבליט זוג של סופרים, אחד הסופרים מצוייר כשהוא בעל זקן, בעוד הסופר השני מגולח.

הסופר בעל הזקן, המייצג את דמותו של הסופר ממוצא אשורי, מצוייר תמיד כשהוא כותב על לוח טין. הסופר הצעיר יותר, המגולח, מייצג את דמותו של הסופר ממוצא ארמי, הכותב בדיו על יריעת עור.
דוגמה לכך ניתן לראות בתבליט הבא, שהתגלה בעיר נינווה, בארמונו של המלך סנחריב.    

 

 

 

התמונות צולמו ביום 18 ביולי 2010.