5 בנוב׳ 2013

מערת רבי יהודה החסיד – פנים המערה

תיאור חלקה הפנימי של מערת הקבורה המזוהה כאתר בו נטמן רבי יהודה החסיד.









תיאור האתר
למרגלות בית הקברות היהודי שעל הר הזיתים, ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים, על הגדה המזרחית של נחל קדרון, התגלתה מערת קבורה שזוהתה בתור מערת רבי יהודה החסיד. האתר נמצא באמצע המדרון, ואין שביל מסודר המגיע למקום. ניתן להגיע אל המערה דרך בית הקברות היהודי שבחלקו העליון של המדרון, או דרך השביל העובר בתחתיתו (פרטים על הדרך המובילה אל המערה ניתן לקרא בקישור הזה).  

 

פתחה הצנוע של המערה אינו משקף את המחזה המתגלה בפני מי שנכנס לתוכה.

 

מבט מתוך המערה אל הדופן המערבית, בה חצוב פתח הכניסה החסום בשער מתכת. במרכז התמונה ניתן להבחין בשרידי המדרגות שהובילו אל תוך המערה. משני צדי הפתח חצובים כוכי קבורה.

 

בתקרת המערה ישנו פתח החסום בסורג מתכת. הוא נחצב ככל הנראה בתקופה הביזנטית, כאשר מערת הקבורה הוסבה לשימוש כבור מים. מבעד לפתח זה ניתן היה לשלשל דלי ולשאוב מים מתוך הבור.

 

כך נראית הדופן הדרומית של מערת הקבורה.

 

בקיר, מעל מפלס הרצפה, חצובות שתי שורות של שבעה כוכי קבורה כל אחת. עם זאת, מתחת לכוך מספר 10 ניתן לראות את חלקו העליון של כוך קבורה נוסף המוסתר ברובו על ידי שכבת העפר המכסה את קרקעית המערה. למרות שלא נערכו חפירות ארכיאולוגיות בתחתית המערה, ברור כי מתחת לפני השטח מסתתרת שורה נוספת של כוכי קבורה.  

 

מרבית הכוכים פרוצים לחלוטין או למחצה.

 

מעל חלק מן הכוכים חרוט בשכבת הטיח שמו של הנפטר (יוסף אשכנזי).

 

חלק ממחיצות הטיח שבין הכוכים עוטרו בחריטה של דגמים גיאומטריים. העיטור שבתמונה נחרט על המחיצה שבין כוך 12 וכוך 13. 

 

כך נראית הדופן המזרחית של מערת הקבורה, זו שמול פתח הכניסה.

 

חצובות בה שתי שורות של ארבעה כוכים כל אחת. סביר להניח כי קיימת שורה נוספת מתחת למפלס הקרקע.

 

כך נראית הדופן הצפונית של מערת הקבורה.

 

חצובות בה שתי שורות של שישה כוכים כל אחת. סביר להניח כי קיימת שורה נוספת מתחת למפלס הקרקע. מעל חלק מן הכוכים חקוק בטיח שם הנפטר.

 

זה כוך קבורה מספר 6.

 

יוסף.. מלהלוב.

 

זה כוך קבורה מספר 4.

 

יצחק אשכנזי.

 

גם מעל כוך מספר 3 חקוק השם אשכנזי.

 

מדוע מזהים את המערה הזו בשם מערת רבי יהודה החסיד?

רבי יהודה החסיד נולד בפולין בשנת 1660, בתקופה של משבר רוחני וחברתי קשה שעבר על הקהילה היהודית בעקבות תופעת השבתאות. בשנת 1697 יצא מפולין בראש קבוצה בת 31 משפחות בדרכו לארץ ישראל. מסעו ארך כשלוש שנים, במהלכן עבר בין קהילות גרמניה ואוסטריה, התרים כספים וריכז סביבו קהל תומכים וחסידים. ביום רביעי בשבוע, ראש חודש חשון תס"א (14 באוקטובר 1700) הגיע רבי יהודה החסיד לירושלים בראש קבוצה שמנתה מאות תלמידים.
הקהילה היהודית בירושלים מנתה באותה עת כ-1200 איש בלבד, כך שמדובר היה בתוספת משמעותית מאוד לחוזקה של הקהילה. למרבה הצער נפטר רבי יהודה החסיד חמישה ימים בלבד לאחר שהגיע לירושלים, ובעקבות מותו התפוררה הקבוצה שהוביל. חלק מן העולים עזבו מיד ומיעוטם נותרו בירושלים מספר שנים נוספות. בשנת 1820 נאלצו אחרוני האשכנזים בירושלים לעזוב את העיר בעקבות משבר כספי חמור.

ר' גדליה מסימיאטיץ, אחד מן העולים, כתב ספר בשם "שאלו שלום ירושלים" ובו תיאר את מסע הלוויה של רבי יהודה החסיד:
"וכשהוליכו את המיטה של רבינו מן ביתו לחצר הקודש הנ"ל, היו מתכנסים אנשי ירושלים תוב"ב אנשים ונשים לגמול חסד עם רבינו הנפטר ועמדו בתוך החצר עם המיטה, והחזן של הספרדים היה מקונן הקינות שיש להם לספרדים לקונן על המתים, והיה החזן מזמר בקול מר ובכי, וכל העם היו מקוננים ובוכים בכי תמרורים על פטירת רבינו פתאום, ולא זכו עדין כולם לראות פני קדשו. ואחר כל פסוק של הקינה התחילו כלם בפעם אחת להכות בידם על ראשם וצווחו וי וי עד שאם היה לאדם לב אבן היה נימוח, וכשגמר החזן את הקינה הוליכוהו נושאי המיטה שהם גדולי הספרדים לבית הקברות שהוא חוץ לעיר הקודש דהיינו על הר הזיתים בשיפועי ההר. והיה שם מקום אחד בתחתית ההר כמו מערה והניחוהו שם אבל לא עשו  כוך מן הצד כמנהג קדמוני, רק חפרו גומא בתחתית הארץ כנהוג עכשיו בחו"ל. וכשעברה שנה זו מתה אשתו הרבנית ובנו אשר היה רך בשנים וטוב וישר, ונקברו שניהם אצלו ממש במערה הנ"ל שלשתם במקום אחד, המה נסעו למנוחות ואותנו עזבו לאנחות".

בשנת 1928 פרסם ר' אריה ליב פרומקין את ספרו "תולדות חכמי ירושלים". בתארו את מערת רבי יהודה החסיד כתב:
על הר הזיתים אשר על פני ירושלם קדמה, נמצאת מערת קברות בכוכין ממולאים זה על גב זה. שמה מצאו להם קן, נפשות החסידים הקדושים אשר מסרו נפשם באהבת ארץ אבותינו, ונקראת גם היום "מערת ר' יהודא חסיד" לזיכרון עולם לנפשות הצדיקים המרוממים האלו. וקבלה בידי זקני העיר ששם ספון חלקת מחוקק ריה"ח ואחדים מתלמידיו. המערה היא מופלאת במינה, חצובה בשן סלע, ובדופנותיה כוכין סתומים, בכותל הדרומי שלש שורות זו ע"ג זו משבעה שבעה כוכין , וכנגדה בכותל הצפוני שלש שורות כאלו מן ששה ששה כוכין, ובמזרחי ג' שורות מארבע ארבע, ולבית כניסתה בצדה המערבי שלש שורות מן שלש שלש כוכין, ס"ה ששים כוכין סתומים. ובקרקע המערה מונחים כעשר אבני ציון למצבות אשר לא נטמנו  ברגלי עפר עדיין, כל החכמים הקדושים הספונים  במקום הקדוש  הלז המה בני האשכנזים, אבל לא מצאנו ציון וכתובת חרותה, רק שלשה ציונים אלו: "ציון קבורת הישיש אברהם צרפתי", "קבר הישיש כה"ר יצחק אשכנזי", "קבר המפורסם כה"ר יוסף אשכנזי"


התמונות צולמו ביום 1 בנובמבר 2013, במהלך סיור בהדרכתה של גב' שרה ברנע.

 

אין תגובות:

פרסום תגובה