מאוזולאום מזור

מבנה קבורה מן התקופה הרומית ניצב בשלמותו סמוך לכניסה אל העיר אלעד.




תיאור האתר
בתחום העיר אלעד, בצמוד לכביש מספר 444, ניצב מבנה עתיק מן התקופה הרומית. 

 

כדי להגיע אל האתר יש לפנות על פי השילוט מזרחה מכביש מספר 444 לכביש סלול ומיד לפנות על פי השילוט שמאלה (צפונה) אל דרך עפר טובה המובילה אל המבנה.  

 

המבנה העתיק עומד בשדה פתוח הנושק לגדר המקיפה את בתי העיר החדשה אלעד.

 

המקום ידוע כיום בשם מאוזולאום מזור, ומוגדר בתור גן לאומי.

 

שלט ההסבר מתאר את תולדות המבנה:

הבניין הרומי המרשים שימש קבר משפחתי של בעל אחוזה בראשית המאה ה-4 לספירה. חזית הבניין היא בסגנון קלסי, דמוי מקדש, עם שני עמודים במרכז ושתי מזוזות מעוטרות בצדדים. דרך הפתח היחיד, שהיה נסגר בדלת אבן, נכנסים אל חדר הקבורה, בו שרידים של שני ארונות קבורה מאבן (סרקופגים). בחדר השני כ-60 כוכים (קולומבריום) ששימשו לגידול יונים כחלק מהפולחן האלילי של התקופה הרומית. הכניסה המקורית לחדר זה הייתה דרך פתח גבוה בקיר המזרחי, שאליו עלו בסולם. בתקופה מאוחרת יותר הוסיפו "מחרב" (גומחת תפילה לכיוון מכה) בקיר הדרומי של החדר הגדול, והבניין הפך למקום קדוש למוסלמים שנקרא "מקאם נבי יחיא". כך נשמר הבניין בזכות קדושתו. סביב הבניין שלושה בורות מים ומספר קברים חצובים בסלע.

 

במבט מבחוץ ניתן לראות כי הבניין, שגובהו כחמישה מטרים, מורכב מחלק אחורי סגור (המחולק כאמור לשני חדרים: חדר הקבורה והקולומבריום), ומסטיו פתוח בחזית הפונה לצד צפון.

 

מבט אל הקיר המערבי של הבניין.

אורכו של הבניין הוא כעשרה מטרים. רוחב הסטיו הוא כשלושה מטרים ואורך החדר הסגור כשבעה מטרים. מאחורי קיר זה מצוי חדר הקבורה, ולפיכך אין בו חלונות למעט שני חרכים צרים. המבנה בנוי מאבנים גדולות שסותתו רק בצידן החיצוני, והן מחוברות זו לזו באמצעות טיט ואבנים קטנות.

 

מבט אל הקיר הדרומי של המבנה.

רוחבו של המבנה הוא כתשעה וחצי מטרים. ניתן להבחין בבירור בין שני החדרים הבנויים מאחורי קיר זה. מאחורי צדו השמאלי (הנמוך יותר) של הקיר נמצא חדר הקבורה שרוחבו כשבעה מטרים, ומאחורי צדו הימני (הגבוה יותר) של הקיר נמצא חדר הקולומבריום שרוחבו כשלושה מטרים. בקיר חדר הקבורה יש שני חרכים צרים, ואילו בקיר הקולומבריום יש חלון גדול סמוך לתקרת החדר.  

 

במבט אל הפינה הדרום מזרחית ניתן לראות טוב יותר את מבנה חדר הקולומבריום הגבוה יחסית לחדר הקבורה הצמוד אליו ממערב.

 

מבט אל הקיר המזרחי של המבנה.

ניתן שוב לראות את היחס בין המבנה הסגור ובין הסטיו הפתוח שבחזיתו. מאחורי הקיר נמצא חדר הקולומבריום, ויש שלושה פתחים גדולים בחלקו העליון של הקיר. שלושת הפתחים נראים זהים, אולם זו תוצאה של שיפוץ לא מדוייק של המבנה. למעשה, שניים מן הפתחים שימשו במקור כחלונות, ואילו הפתח הימני שימש בתור דלת הכניסה אל המבנה.

ראשית, נביט אל שני הפתחים שמשמאל. לכל אחד מהם יש בחלקו התחתון אדן חלון רחב עשוי אבן מסותתת. פתחים אלו שימשו את היונים שהוחזקו בחדר הקולומבריום לצורך כניסה ויציאה מן החדר, והאדן הרחב סיפק להן מקום עמידה נוח לנחיתה ולמנוחה.

הפתח הימני שימש במקור בתור דלת הכניסה אל חדר הקולומבריום. ניתן לראות כי בחלקו התחתון של הפתח הנוכחי יש שני נדבכי אבן הבנויים מאבנים קטנות ולבנות יותר מאלו שסביבן. נדבכים אלו הקטינו את הפתח המקורי, והשוו את גודלו לזה של שני החלונות שלצדו. אדן החלון הרחב שהותקן בו היה שייך ככל הנראה במקור לחלון הקרוע בצדו הדרומי של המבנה.

פתחי הכניסה אל חדר הקולומבריום נפתחו בחלקו העליון של המבנה, על מנת שלא לאפשר לטורפים להגיע אל תוך החדר ולפגוע ליונים ובגוזליהן. כדי להיכנס אל המבנה השתמש בעל הבית בסולם, אותו השעין אל הקיר וטיפס אל עבר הדלת הגבוהה. בתמונה המצורפת ניתן לראות את יחסי הגודל המשוערים בין הפתחים השונים בקיר המזרחי.

 

 

בחלקה הימני של תקרת חדר הקולומבריום היה פתח גדול, ומעליו נבנה גג משופע שנועד למנוע כניסת גשם אל החדר.   

חזית המבנה נבנתה בפאר רב, תוך מתן תשומת לב רבה לעיטורים המשולבים בה. בחלקו העליון של הקיר יש כרכוב אבן מסותת המקיף את הסטיו משלושת צדדיו, והבנוי אבנים גדולות שחלקן באורך של יותר משלושה מטרים. הכרכוב נתמך על ידי שני עמודי אבן עגולים.

 

בראש האומנות שמשני צידי הסטיו יש כותרות אבן מגולפות.

 

הכותרות עשויות בסיגנון קורינתי, עם עיטורי עלים.

 

גם בראש העמודים יש כותרות קורינתיות.

 

והעמודים ניצבים על בסיסים עגולים מסותתים.

 

הסטיו מקורה בלוחות אבן גדולים.

 

עיטורים דומים משולבים גם בפתחים הצדדיים של הסטיו, דוגמת הפתח המזרחי המשקיף לעבר בתי העיר אלעד.

 

פתח הכניסה שבמרכז הסטיו מוביל אל חדר הקבורה שבתוך המבנה. צורתה של מסגרת  הפתח היא מיוחדת במינה, וצדודיתה נראית כמו ראש של דולפין. על פי האמונה העממית בתקופה הרומית נחשב הדולפין כבעל החיים המלווה את המת אל השאול, ומסוגל להחזירו לארץ החיים.

 

מבט נוסף על מסגרת הפתח הייחודית מצידה השני.

 

וזה הזמן להיכנס מבעד לפתח אל תוך המבנה פנימה ולבחון את המרכיבים הארכיטקטונים הנמצאים בתוכו.

 

כדי לראות את תוכן המבנה יש ללחוץ על הקישור הזה.

 

לאחר הביקור בתוך המבנה כדאי לבחון גם את השטח שסביב מבנה המוזיאולאום.

זהירות! באיזור יש בורות רבים, שחלקם מגודרים, אבל יש לבחון היטב את המקום בו דורכים.

 

דוגמה לבור מים.

 

דוגמה למערת קבורה.

 

ועוד דוגמה למערת קבורה.

 

התמונות צולמו ביום 9 באוגוסט 2010.