תיאור האתר
במרכז העיר תל אביב, ברחוב אורי מספר 1 פינת שדרות המלך דוד מספר 33, נמצא המבנה הגדול המשמש את הרבנות הראשית של תל אביב.
בחזית
הדרומית, הפונה אל שדרות המלך דוד, נמצאת הכניסה אל בית הדין הרבני.
בחזית
המזרחית, הפונה אל רחוב אורי, נמצאת הכניסה אל משרדי הרבנות הראשית של העיר.
הפתח
מוביל אל אולם הכניסה של המבנה.
על
הקיר שבקצה האולם, מול פתח הכניסה, מותקן פסיפס גדול מימדים.
הפסיפס
הצבעוני משתרע על כל שטחו של הקיר.
בפינה
השמאלית התחתונה של הקיר מותקן שלט הסבר.
נחום
גוטמן, 1898 – 1980, ברכת כוהנים, פסיפס. תשכ"א, 1961. תשתית וביצוע: אליעזר
אנסקי.
על
הקיר בצדו השמאלי של האולם תלוי שלט המציג את סיפורו של הפסיפס.
נחום
גוטמן 1898 – 1980, פסיפס ברכת כוהנים, תשכ"א 1961. הפסיפס "ברכת כוהנים", שנעשה במיוחד לבניין הרבנות הראשית והמועצה הדתית בתל אביב יפו, על ידי הצייר, המאייר והסופר נחום גוטמן, מתאר קבוצת סמלים יהודיים הקשורים לדמותו של הכוהן הגדול. באמצעות אזכור מוסד הכהונה הגדולה ביקש גוטמן להדגיש את המשכיותם של מוסדות ההלכה היהודית.
במרכז
הפסיפס נראות שתי כפות ידיים בעת ברכת הכוהנים, המגביהים ידיהם כנגד כתפותיהם,
כאשר אצבעות ידיהם פשוטות ומסמנות מתווה מיוחד: הזרת נצמדת לקמיצה, והאמה לאצבע
ואגודלי שתי הידיים נצמדים זה לזה. הפרדת האצבעות מרמזת לנוכחות השכינה, על פי
הפסוק: "מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים" (שיר השירים, פרק ב', פסוק ט'). נהוג
היה להימנע ממבט ישיר בידי הכוהנים המורמות, מתוך אמונה שהשכינה שורה על ידיהם
בשעת הברכה.
מתחת
לידי הכוהנים, מופיע דימוי החושן – אחד משמונת בגדי הכהן הגדול. החושן היה מונח
כנגד הלב והיה תפור בו כעין נרתיק שהכיל את ה"אורים ותומים": ארבעה
טורים של שתים עשרה אבנים טובות, כנגד שנים עשר שבטי ישראל.
מסביב
לשני המוטיבים המרכזיים הללו, הוסיף גוטמן דימויים הקשורים לעבודה בבית המקדש: שבע
להבות נר דולקות, המייצגות את מנורת שבעת הקנים.
שופר,
הנראה בפינה השמאלית למטה.
מולו,
מימין, כד שמן.
הפסיפס
"ברכת כוהנים" הוא היצירה השנייה של נחום גוטמן בטכניקת הפסיפס
(מוזאיקה) והוא בוצע בסדנת המוזאיקה בעיר רוונה באיטליה, על פי מתווים של הצייר,
בסיועו של אליעזר אנסקי. פסיפסים נוספים של גוטמן נמצאים בבניין "מגדל
שלום" ובמזרקה בשדרות רוטשילד בתל אביב.
התמונות צולמו ביום 10 בדצמבר 2014.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה