חלונות הויטראז' הצבעוניים, המעטרים את הכנסייה העגולה של מנזר הרוזרי, מציגים את האירועים הקדושים של הרוזרי.
תיאור האתר
מערבית לעיר העתיקה של ירושלים, ברחוב אגרון מספר 14, נמצא מנזר הרוזרי. במרכזו כנסייה עגולה ומפוארת.
המנזר
שייך למסדר נזירות בשם "מסדר אחיות המחרוזת הקדושה", הקרוי על שם מחרוזת
התפילה הידועה בשם "רוזרי". המתחם הגדול נבנה בהדרגה מאז שנת 1887,
והכנסייה נבנתה בשנת 1937. בהיקף אולם הכנסייה בנויות שש גומחות מעוגלות
ובקירותיהם 16 חלונות צרים וארוכים בהם קבועות תמונות ויטראז' צבעוניות. מרבית
תמונות הזכוכית מוקדשות לאירועים הקדושים של הרוזרי.
שאר חמש עשרה התמונות מוקדשות לאירועים של הרוזרי, או כפי שהם מכונים במסורת הקתולית "המיסטריון של הרוזרי".
המלאך גבריאל מבשר למרים, הנמצאת בחדרה בעיר נצרת, כי היא הרה ועתידה ללדת בן. היונה מעל ראשה של מרים מייצגת את רוח הקודש. בכד שילד החלון פרחי שושן צחור, המסמלים את בתוליה של מרים. בין הפרחים שזור סרט ועליו כתובת בלטינית של נוסח הבשורה: Ave gracia plena, Dominus tecum, benedicta tu in mulieribus שפירושו: שָׁלוֹם לָךְ אֵשֶׁת-חֵן, אלוהים עִמָּךְ, בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים.
לאחר שהתבשרה על ידי המלאך גבריאל כי היא בהריון, וכי גם אלישבע קרובת משפחתה בהריון, נסעה מרים לבקר את אלישבע בביתה שבעיר יהודה, המזוהה עם עין כרם. אלישבע (מימין) המבוגרת ממרים שמחה מאוד לראות אותה, וברכה אותה. גם העובר שבביטנה (מי שעתיד להיות יוחנן המטביל) שמח על המפגש ורקד במעיה.
מרים (במעיל כחול) כורעת ללדת במערה בה התאכסנה בבית לחם יחד עם בעלה, יוסף (עומד לימינה עם הילה סביב ראשו). ליד היולדת ניתן לראות שור וחמור, המדגישים את העובדה שהמערה שימשה כאורווה, ובנוסף מייצגים את הפסוק "ידע שור קנהו, וחמור אבוס בעליו. ישראל לא ידע, עמי לא התבונן." (ישעיהו, א, ג), המציין, על פי הפרשנות הנוצרית, את חוסר רצונם של היהודים להכיר במשיחיותו של ישוע.
ארבעים יום לאחר הלידה לקחו יוסף ומרים את ישוע התינוק אל בית המקדש, על מנת לבצע את טקס פדיון הבן, ולהקריב את קורבן הטהרה הנדרש מכל יולדת. ניתן לראות כי יוסף (מימין) אוחז בידו כלוב ובו שתי יונים, הקורבן שמביא אדם עני שאינו יכול להרשות לעצמו את מחירו של כבש. במקדש הם פוגשים אדם זקן בשם שמעון, איש צדיק שייחל לביאת המשיח, והגיע למקדש בהנחיית רוח הקודש. שמעון נוטל את ישוע התינוק בזרועותיו ומברך אותו.
כשהיה ישוע בן 12 עלו הוריו לרגל לבית המקדש, ועקב טעות עזבו בלעדיו. לאחר שלושה ימים, כשהבחינו בהעדרו, חזרו יוסף ומרים לבית המקדש שם מצאו אותו יושב ולומד במחיצת מורי ההלכה. כל הנוכחים התפעלו מכישרונו ומחריפות שכלו.
בתום הסעודה האחרונה יוצא ישוע אל מחוץ לעיר, למקום המכונה בשם גת שמנים. יחד עם שלושה מתלמידיו (פטרוס ושני האחים בני זבדי, יוחנן ויעקב) הוא מתפלל להצלתו. ישוע אחוז היגון, היודע כי ייסוריו ומותו קרובים, מבקש מתלמידיו שיתפללו עימו, אולם הם נרדמים (התלמידים הישנים מופיעים בתמונה משמאלו של ישו). המלאך אוחז בידו כוס המסמלת את כוס הייסורים אותה חייב ישוע לשתות.
לאחר שניגזר דינו למוות נלקח ישוע על ידי החיילים הרומאים, נכבל אל עמוד והולקה.
החיילים הרומאים התעללו בישוע, ירקו עליו ולעגו לו. הם הלבישו אותו בגלימת ארגמן, ענדו לראשו כתר עשוי קוצים, ושמו בידו הימנית קנה בתור שרביט מלכות. הם כרעו לפניו תוך צחוק כשהם מכנים אותו בלעג בתואר מלך היהודים.
החיילים הרומאים כפו את הצלב על כתפו של ישוע והוליכו אותו אל מקום הצליבה. על פי המסורת נפל ישוע במהלך הדרך שלוש פעמים. באחת הנקודות פגש את אימו, שהתייסרה בראותה אותו סובל.
ישוע מת על הצלב. מעל ראשו הכתובת INRI (ראשי תיבות של המשפט הלטיני Iesus Nazarenus, Rex Iudaeorum שפירושו "ישוע מנצרת מלך היהודים"). למרגלות הצלב נמצאות שלוש נשים: מרים אימו (משמאל במעיל כחול), מרים אשת קלופס (מימין) ומרים המגדלית (מחבקת את רגליו של ישו).
ביום השלישי לאחר קבורתו ישוע קם לתחיה. השומרים ההמומים בבתחתית התמונה הוצבו בפתח הקבר לפי דרישת היהודים, על מנת לוודא שתלמידיו של ישוע לא יגנבו את הגופה ויטענו שקם לתחייה. ברגע התחיה היה רעש גדול והשומרים נבהלו מאוד ונראו כמתים עקב הפחד.
ארבעים יום לאחר התחיה עלה ישוע השמיימה. ישוע נישא בענן מול עיניהם של תלמידיו.
ביום החמישים שלאחר התחיה התאספו תלמידיו של ישוע בחדר אחד. לפתע נשמע רעש גדול ולשונות של אש ירדו ונחתו על כל אחד מן התלמידים. בעקבות זאת החלו התלמידים לדבר בשפות שונות שלא הכירו קודם לכן. היונה שבחלקה עליון של התמונה מייצגת את ירידת רוח הקודש. המסורת מזהה את מקום התאספות התלמידים בחדר הסעודה האחרונה, במקום בו שכן ביתה של מרים אם ישוע.
לאחר פטירתה של מרים העלו מלאכים את גופה לשמים, שם המתין לה ישוע.
עם עליתה לשמים הוכתרה מרים בתואר מלכת השמים על ידי אלוהים האב (המתואר בדמות אדם זקן בשמאל התמונה), ישוע הבן (בימין התמונה) ורוח הקודש (בדמות יונה בראש התמונה).
תיאור האתר
מערבית לעיר העתיקה של ירושלים, ברחוב אגרון מספר 14, נמצא מנזר הרוזרי. במרכזו כנסייה עגולה ומפוארת.
מסדר
אחיות המחרוזת הקדושה נוסד בשנת 1880 על ידי יוסף טאנוס, יועצו של הפטריארך הלטיני
בירושלים. יוסף טאנוס, שהיה ערבי נוצרי יליד עין כרם, נעזר בנזירה בשם מארי אלפונסין
דניל, שהפכה להיות הרוח החיה של המסדר, ועמדה בראשו שנים רבות. דמותה של מארי אלפונסין
דניל מופיעה באחד מחלונות הויטראז'.
שאר חמש עשרה התמונות מוקדשות לאירועים של הרוזרי, או כפי שהם מכונים במסורת הקתולית "המיסטריון של הרוזרי".
הרוזרי
היא מחרוזת המשמשת את המאמין הקתולי כעזר תפילה, ומאפשרת לו למנות בצורה מדוייקת
את מספר התפילות שעליו לומר. הכנסייה הקתולית מנחה את מאמיניה להרהר, במהלך אמירת
אותן תפילות, באחד מן האירועים הקשורים בחייו של ישו או בחיי אמו, מרים.
רשימת
האירועים, חמישה עשר במספר, גובשה במאה ה-16 וקובצה לשלוש קבוצות: אירועים של
אושר, אירועים של סבל, ואירועים של תהילה. בכל קבוצה כלולים חמישה אירועים.
בשנת
2002 המליץ האפיפיור יוחנן פאולוס השני על יצירת קבוצה נוספת בת חמישה אירועים, לה
קרא בשם "אירועים של אור". אירועים אלו אינם באים, כמובן, לידי ביטוי
בחלונות הכנסייה שנבנתה שנים רבות קודם לכן.
קבוצה ראשונה –
אירועים של אושר
אירוע מספר 1
הבשורה למרים. המלאך גבריאל מבשר למרים, הנמצאת בחדרה בעיר נצרת, כי היא הרה ועתידה ללדת בן. היונה מעל ראשה של מרים מייצגת את רוח הקודש. בכד שילד החלון פרחי שושן צחור, המסמלים את בתוליה של מרים. בין הפרחים שזור סרט ועליו כתובת בלטינית של נוסח הבשורה: Ave gracia plena, Dominus tecum, benedicta tu in mulieribus שפירושו: שָׁלוֹם לָךְ אֵשֶׁת-חֵן, אלוהים עִמָּךְ, בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים.
אירוע מספר 2
הביקור. לאחר שהתבשרה על ידי המלאך גבריאל כי היא בהריון, וכי גם אלישבע קרובת משפחתה בהריון, נסעה מרים לבקר את אלישבע בביתה שבעיר יהודה, המזוהה עם עין כרם. אלישבע (מימין) המבוגרת ממרים שמחה מאוד לראות אותה, וברכה אותה. גם העובר שבביטנה (מי שעתיד להיות יוחנן המטביל) שמח על המפגש ורקד במעיה.
אירוע מספר 3
הלידה. מרים (במעיל כחול) כורעת ללדת במערה בה התאכסנה בבית לחם יחד עם בעלה, יוסף (עומד לימינה עם הילה סביב ראשו). ליד היולדת ניתן לראות שור וחמור, המדגישים את העובדה שהמערה שימשה כאורווה, ובנוסף מייצגים את הפסוק "ידע שור קנהו, וחמור אבוס בעליו. ישראל לא ידע, עמי לא התבונן." (ישעיהו, א, ג), המציין, על פי הפרשנות הנוצרית, את חוסר רצונם של היהודים להכיר במשיחיותו של ישוע.
אירוע מספר 4
הצגת ישוע התינוק במקדש. ארבעים יום לאחר הלידה לקחו יוסף ומרים את ישוע התינוק אל בית המקדש, על מנת לבצע את טקס פדיון הבן, ולהקריב את קורבן הטהרה הנדרש מכל יולדת. ניתן לראות כי יוסף (מימין) אוחז בידו כלוב ובו שתי יונים, הקורבן שמביא אדם עני שאינו יכול להרשות לעצמו את מחירו של כבש. במקדש הם פוגשים אדם זקן בשם שמעון, איש צדיק שייחל לביאת המשיח, והגיע למקדש בהנחיית רוח הקודש. שמעון נוטל את ישוע התינוק בזרועותיו ומברך אותו.
אירוע מספר 5
מציאת ישוע הילד במקדש. כשהיה ישוע בן 12 עלו הוריו לרגל לבית המקדש, ועקב טעות עזבו בלעדיו. לאחר שלושה ימים, כשהבחינו בהעדרו, חזרו יוסף ומרים לבית המקדש שם מצאו אותו יושב ולומד במחיצת מורי ההלכה. כל הנוכחים התפעלו מכישרונו ומחריפות שכלו.
קבוצה שנייה –
אירועים של סבל
אירוע מספר 1
היגון בגן גת שמנים. בתום הסעודה האחרונה יוצא ישוע אל מחוץ לעיר, למקום המכונה בשם גת שמנים. יחד עם שלושה מתלמידיו (פטרוס ושני האחים בני זבדי, יוחנן ויעקב) הוא מתפלל להצלתו. ישוע אחוז היגון, היודע כי ייסוריו ומותו קרובים, מבקש מתלמידיו שיתפללו עימו, אולם הם נרדמים (התלמידים הישנים מופיעים בתמונה משמאלו של ישו). המלאך אוחז בידו כוס המסמלת את כוס הייסורים אותה חייב ישוע לשתות.
אירוע מספר 2
ההלקאה. לאחר שניגזר דינו למוות נלקח ישוע על ידי החיילים הרומאים, נכבל אל עמוד והולקה.
אירוע מספר 3
ענידת כתר הקוצים. החיילים הרומאים התעללו בישוע, ירקו עליו ולעגו לו. הם הלבישו אותו בגלימת ארגמן, ענדו לראשו כתר עשוי קוצים, ושמו בידו הימנית קנה בתור שרביט מלכות. הם כרעו לפניו תוך צחוק כשהם מכנים אותו בלעג בתואר מלך היהודים.
אירוע מספר 4
נשיאת הצלב. החיילים הרומאים כפו את הצלב על כתפו של ישוע והוליכו אותו אל מקום הצליבה. על פי המסורת נפל ישוע במהלך הדרך שלוש פעמים. באחת הנקודות פגש את אימו, שהתייסרה בראותה אותו סובל.
אירוע מספר 5
הצליבה. ישוע מת על הצלב. מעל ראשו הכתובת INRI (ראשי תיבות של המשפט הלטיני Iesus Nazarenus, Rex Iudaeorum שפירושו "ישוע מנצרת מלך היהודים"). למרגלות הצלב נמצאות שלוש נשים: מרים אימו (משמאל במעיל כחול), מרים אשת קלופס (מימין) ומרים המגדלית (מחבקת את רגליו של ישו).
קבוצה שלישית –
אירועים של תהילה
אירוע מספר 1
התחיה. ביום השלישי לאחר קבורתו ישוע קם לתחיה. השומרים ההמומים בבתחתית התמונה הוצבו בפתח הקבר לפי דרישת היהודים, על מנת לוודא שתלמידיו של ישוע לא יגנבו את הגופה ויטענו שקם לתחייה. ברגע התחיה היה רעש גדול והשומרים נבהלו מאוד ונראו כמתים עקב הפחד.
אירוע מספר 2
העליה לשמים. ארבעים יום לאחר התחיה עלה ישוע השמיימה. ישוע נישא בענן מול עיניהם של תלמידיו.
אירוע מספר 3
ירידת רוח הקודש. ביום החמישים שלאחר התחיה התאספו תלמידיו של ישוע בחדר אחד. לפתע נשמע רעש גדול ולשונות של אש ירדו ונחתו על כל אחד מן התלמידים. בעקבות זאת החלו התלמידים לדבר בשפות שונות שלא הכירו קודם לכן. היונה שבחלקה עליון של התמונה מייצגת את ירידת רוח הקודש. המסורת מזהה את מקום התאספות התלמידים בחדר הסעודה האחרונה, במקום בו שכן ביתה של מרים אם ישוע.
אירוע מספר 4
עליית מרים לשמים. לאחר פטירתה של מרים העלו מלאכים את גופה לשמים, שם המתין לה ישוע.
אירוע מספר 5
הכתרת מרים כמלכת השמים. עם עליתה לשמים הוכתרה מרים בתואר מלכת השמים על ידי אלוהים האב (המתואר בדמות אדם זקן בשמאל התמונה), ישוע הבן (בימין התמונה) ורוח הקודש (בדמות יונה בראש התמונה).
התמונות צולמו ביום 16 בפברואר 2009.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה