ההתקפה על תחנת הרכבת בלוד

שלט הנצחה התלוי על חזית תחנת הרכבת של לוד מעלה את זכר הפעולה שביצעו אנשי האצ"ל והלח"י במסגרת "ליל הרכבות".




תיאור האתר
במרכז העיר לוד, מצפון לרחוב יוספטל, נמצאת תחנת הרכבת של לוד. תחנה זו הוקמה בתקופת המנדט הבריטי ונועדה לשמש כצומת הרכבות המרכזי של ארץ ישראל.

 

כדי להעריך את היקפו העצום של מתחם תחנת הרכבת מומלץ לטפס על הגשר המקשר בין שני הרציפים של תחנת רכבת הנוסעים.    

 

במבט לכיוון מזרח ניתן להתרשם מעשרות מסילות הברזל המשמשות את רכבות המשא ואת מוסכי הרכבת.

 

במבט לכיוון מערב נראים רציפי תחנת הנוסעים. מבנה האבן ההיסטורי של תחנת הרכבת המנדטורית נמצא בצידה השמאלי של התמונה, מתחת לגג המודרני.  

 

כך נראה מבנה האבן במבט מכיוון דרום מזרח.  

 

על הקיר המערבי של מבנה האבן, סמוך לכניסה הראשית אל תחנת הרכבת, מותקן שלט המנציח את ההתקפה שביצעו במקום לוחמי האצ"ל והלח"י בתקופת המרי העברי.  

 

תחנת הרכבת בלוד. במקום זה, בליל כ"ה בחשון תש"ו (1.11.1945), תקפה תנועת המרי העברי את מתקני הרכבת של ממשלת המנדט הבריטי ברחבי הארץ ופגעה במאות מטרות.
כוח משותף לארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) ולוחמי חירות ישראל (לח"י) פרץ לתחנת הרכבת לוד, ששימשה צומת רכבות חשוב, ופוצץ קטרים, מסילות ברזל ותחנות איתות.
בקרב נפל לוחם האצ"ל יששכר דרכי ווגמן (סמל משה) הי"ד [השם יקום דמו].
מבצע ליל הרכבות זכה להדים רבים בבריטניה ובעולם כולו והיה נדבך נוסף במלחמה לשחרור הארץ משלטון זר.  

 

שלט ההנצחה מחזיר את המבקר אל התקופה שמיד לאחר תום מלחמת העולם השנייה. מרבית אנשי היישוב, אשר שיתפו פעולה עם השלטון הבריטי במלחמתו כנגד האויב הנאצי, ושציפו לגמול על מאמציהם מיד בתום המלחמה, התאכזבו מאוד מהמשך המדיניות האנטי יהודית של הממשלה בבריטניה. כתוצאה מאכזבה זו החליטו כל מנהיגי היישוב לאחד כוחות כנגד הבריטים, ולהקים את "תנועת המרי העברי". במסגרת תנועה זו, שהחלה להתארגן בסוף חודש אוקטובר 1945, תיאמו ביניהן שלוש המחתרות (הגנה, אצ"ל ולח"י) פעולות משותפות כנגד שלטון המנדט הבריטי.

הפעולה הראשונה שיצאה לדרך במסגרת תנועת המרי העברי נודעה לימים בשם "ליל הרכבות". כוחות הפלמ"ח פיצצו פסי רכבת כ-153 מקומות ברחבי הארץ, והטביעו סירות של משמר החופים בנמלי יפו וחיפה. לוחמי האצ"ל והלח"י תקפו את תחנת הרכבת של לוד.
כמפקד הפעולה שימש איתן לבני, קצין המבצעים של האצ"ל, וכסגן המפקד מונה נציג הלח"י שאול הגלילי. בפעולה השתתפו 31 לוחמים, שכללו סיירים, אנשי רתק וחיפוי, חבלנים ומגישי עזרה ראשונה.

אשי הכוח יצאו במסע רגלי מכיוון פתח תקוה וצעדו שעות ארוכות בשטח הפרדסים, בין יישובים ערבים, עד שהגיעו בארבע לפנות בוקר לפאתי תחנת הרכבת, בצידה המערבי. שלושה מן הלוחמים הקיפו את התחנה ותקפו את בית האיתות המרכזי שהיה בצדו הדרומי של המתחם. יתר הכוח חתך את גדר התיל שבמערב התחנה ופרץ לתוך מתחם הרכבת. קבוצת החבלנים נכנסה אל אזור הקרפיפים והחלה להטיל מטעני חבלה אל תוך הארובות של הקטרים שחנו במקום.
מיד עם תחילת הפעולה התגלה הכוח על ידי החיילים הבריטים ששמרו על תחנת הרכבת, והפעולה בוצעה תחת אש בלתי פוסקת. כוחות החיפוי הצליחו לרתק את הבריטים למקומם, ולמנוע מהם מלהסתער על החבלנים. אלו הצליחו בתוך כעשר דקות להשמיד שלושה קטרים ולפגוע בשישה קטרים נוספים שחנו במוסך הקטרים. בנוסף הושמדו מספר מתקנים דוגמת בית האיתות והמרכזייה החשמלית.
כל החבלנים יצאו ללא פגע מתוך התחנה והכוח התארגן לנסיגה. בשלב זה נודע כי "סמל משה", מפקד החוליה שנשלחה לפגוע בבית האיתות, נפגע קשה מאש החיילים הבריטים. ניסיונותיה של החובשת להגיש לפצוע עזרה ראשונה עלו בתוהו, והוא נפטר מפצעיו. על מנת שלא להאט את הכוח בדרך נסיגתו הארוכה הוחלט להשאיר את ההרוג במקום (הוא התגלה למחרת על ידי הבריטים, הועבר לאנשי החברה קדישא בתל אביב ונטמן בבית הקברות נחלת יצחק).
לאחר צעידה מאומצת בת מספר שעות הצליחו הלוחמים לחזור בשלום אל פרדסי פתח תקוה, שם מסרו את נשקם למחסנאים של המחתרת והתפזרו איש איש לביתו.

בפעולה בלוד נהרגו שני חיילים בריטים וארבעה שומרים ערבים.

מבט נוסף לעבר שלט ההנצחה בתחנת הרכבת של לוד.            

 

התמונות צולמו ביום 1 במאי 2014.