תיאור הפריט
בשנת 1609 הודפס בעיר רומא ספר בשם "תכניות מבנים מקודשים בארץ הקודש". את הספר הוציא לאור כוהן דת פרנציסקני ממוצא איטלקי בשם ברנרדינו אמיקו, שהכיר היטב את ירושלים וסביבתה. אמיקו הגיע לארץ הקודש בשנת 1593, ובמשך כארבע שנים (יוני 1593 – יוני 1597) התגורר במנזרים הפרנציסקנים של בית לחם וירושלים. ה"קוסטוס" [שומר המקומות הקדושים], ראש המסדר הפרנציסקני בארץ הקודש, היה ידידו האישי, ובזכות קשריו אלו הצליח אמיקו להגיע לאתרים שהיו חסומים בפני המבקר הנוצרי מן השורה.
ברנרדינו אמיקו היה צייר ושרטט מוכשר, אשר שם לו למטרה לתעד את מראה המקומות הקדושים בירושלים וסביבתה. הוא התנדב לנסוע ולשרת בארץ הקודש, דבר שנחשב באותה תקופה למעשה אמיץ שדרש הקרבה רבה. השנתיים בהן התגורר בבית לחם והשנתיים בהן התגורר בירושלים הניבו עשרות שרטוטים מפורטים ומדויקים של המקומות הקדושים, שרטוטים שהתבססו על מדידות שביצע אמיקו באתרים עצמם.
אחד מן השרטוטים (שרטוט מספר 23 בספר)
מציג את חזית כנסיית הקבר, המקום בו התגורר אמיקו לסירוגין משך חודשים ארוכים.
לכל אחד מן השרטוטים ששילב בספרו צירף
אמיקו הערות מפורטות המבארות את תפקידם ומשמעותם של חלקי המבנה השונים. לצד ההערות
המציינות את מידותיו המדויקות של כל חלק מן האתר התייחס אמיקו גם לנקודות בהן
התרחש אירוע יוצא דופן בתקופה בה שהה בארץ הקודש, או שנודע לו עליו במועד
מאוחר יותר.
דוגמה לציון שכזה ניתן לראות בשרטוט של
חזית כנסיית הקבר. על ריצוף האבן של הרחבה שבחזית הכנסייה הוסיף אמיקו את המספרים
2 ו-3, המפנים את הקורא אל המידע הכלול בהערות הנלוות.
בהערה מספר 3 המצורפת לשרטוט נכתב:
"כאן נשרף האח קוסמוס מאנדלוסיה". בהערה מספר 2 נכתב: "כאן הם שרפו
את מרי הספרדיה". הערות מצמררות אלו מספרות על אירועים קשים שהתרחשו בירושלים
במחצית השנייה של המאה ה-16, ופותחות צוהר למערכת היחסים הלא פשוטה ששררה בין
הנזירים הפרנציסקנים ובין תושביה המוסלמים של ירושלים.
ביום 15 באוגוסט 1599 יצא כומר
פרנציסקני ממוצא ספרדי, בשם האח קוסמוס מסט' דמיאן, מן המנזר הפרנציסקני סט'
סלבדור (שבצפון העיר העתיקה של ירושלים) ועשה את דרכו לעבר כנסיית הקבר. תפקידו
היה להביא אוכל לנזירים הפרנציסקנים שהתגוררו בתוך כנסיית הקבר, ולמעשה היו כלואים
בתוכה שבועות ארוכים מבלי יכולת לצאת או לבשל את ארוחותיהם. לא ברור מה בדיוק
התרחש במהלך הדרך הקצרה הזו, אולם לאחר שהאח קוסמוס העביר, מבעד לצוהר הקטן שבדלת
הכנסייה הנעולה, את המזון לנזירים הכלואים, הוא יצא מדעתו. הוא הלך אל הר הבית,
נכנס אל תוך כיפת הסלע, והחל להטיף באוזני המתפללים המוסלמים ששהו במקום. הוא נופף
לעומתם בצלב שהחזיק בידו, כינה אותם בשם כופרים, והפציר בהם לנטוש את הדת המוסלמית
ולהתנצר על מנת להציל את נשמתם.קל לשער את המהומה שפרצה במקום. האח קוסמוס הוכה קשות בידי המוסלמים שעל הר הבית, וכאשר מיאן לחדול מדבריו והמשיך לקרא למתפללים להתנצר, החליטו המוסלמים לשרוף אותו, בעודו בחיים, בחזית כנסיית הקבר. הקאדי [השופט המוסלמי] הממונה על הר הבית חשב שהאח קוסמוס נשלח בכוונה על ידי ראש המסדר הפרנציסקני, והורה לחייליו לאסור את ראש המסדר. כאשר פרצו החיילים אל תוך המנזר הפרנציסקני לא מצאו את ראש המסדר ואסרו שלושה מן הנזירים ששהו במקום. הם נגררו אל חזית כנסיית הקבר וכמעט הוצאו גם הם להורג אלמלא החליט מפקד משמר החיילים לשחררם עד לבירור העניין בפני בית משפט מסודר. גורלו של האח קוסמוס היה שונה. הוא נכבל ונשרף למוות על הרחבה שבחזית כנסיית הקבר.
אירוע זה התרחש כשנתיים לאחר שברנרדינו אמיקו עזב את ירושלים, והוא שמע על כך בהיותו במנזר שברומא. הוא הכיר אישית את האח קוסמוס, והחליט להנציח את מסירות הנפש שלו ולציין זאת בשרטוט אותו הכין.
כעשרים שנה קודם לשרפתו של האח קוסמוס
התרחש בירושלים אירוע דומה. בשנת 1582 הטיפה עולה לרגל אדוקה בשם מרי בפני
המוסלמים וקראה להם להתנצר. גורלה היה דומה, והמוסלמים שרפו אותה בעודה בחיים
בחזית כנסיית הקבר. ברנרדינו אמיקו הכיר בוודאי את הסיפור (שהתרחש כעשר שנים לפני
הגיעו לירושלים), ובחר לציין גם אותו בהערות ששילב לצד שרטוט חזית כנסיית הקבר.
ממקורות אחרים ידוע כי מרי הייתה ממוצא פורטוגלי, ולא ברור מדוע בחר אמיקו לכנות
אותה בהערתו בשם "מרי הספרדיה".
להשלמת הסיפור ניתן להוסיף כי ממקורות
כנסייתיים ידוע על מקרה שלישי, אשר התרחש בשנת 1557, ובו שרפו המוסלמים למוות
בחזית כנסיית הקבר אח פרנציסקני ממוצא סיציליאני ששמו היה יוניפר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה