תיאור האתר
סמוך לפינה הצפון מערבית של חומת העיר העתיקה של ירושלים, בצידו הצפוני של רחוב ממילא (הכניסה היא מרחוב שלמה המלך מספר 25), נמצא מנזר סט' וינסן דה פול. באגפו המזרחי ישנה כנסייה גדולה ומפוארת.
כמקובל
בכנסיות קתוליות, מצויינת על קירות הכנסייה "דרך הצלב", שמטרתה לאפשר
למאמינים לשחזר את דרך הייסורים שעבר ישוע מן האתר בו נשפט למוות ועד לאתר בו הוצא
להורג בצליבה ונקבר במערת קבורה. דרך זו מסומנת באמצעות ארבע עשרה תחנות הצלב, שכל
אחת מהן מציינת אירוע שהתרחש על פי המסורת הקתולית לאורך דרך הייסורים.
על
פי חוקי הכנסייה הקתולית נידרשת הסכמה של איש כמורה בכיר בדרגת בישוף על מנת
להתקין את דרך הצלב בתוך הכנסייה, והוא ממנה שליח מיוחד שיקדש את סימוני 14
התחנות. חלקו העיקרי של סימון התחנה הוא הצלב המשולב בו, צלב שחובה לעשותו מעץ, אולם
מקובל לקשט ולפאר את סימון התחנה, לציין באופן ברור את מספרו הסידורי, ולצרף תמונה
או תבליט המתארים את האירוע שהתרחש באותה תחנה.
במבנה
הכנסייה של מנזר סן וינסן דה פול מותקנות תחנות הצלב על הקירות שבהיקף האולם.
תחנה מספר 1
ישוע עומד למשפט בפני הנציב הרומאי הגוזר את דינו למוות בצליבה.החיילים הרומאים אוחזים את ישוע הכבול, העומד למשפט בפני הנציב הרומאי. פונטיוס פילאטוס (שעל פי המסופר בברית החדשה ניסה להציע ליהודים לחון את ישוע ואלו סרבו להצעה) רוחץ את ידיו במים שיוצק הנער שלשמאלו, כעדות לכך שלא ידיו שפכו את דמו של ישוע.
תחנה מספר 2
הצלב מועמס על כתפו של ישוע.החיילים הרומאים מעמיסים את צלב העץ על כתפו של ישוע, לאחר שביזו אותו, הלקו אותו, וענדו על ראשו כתר עשוי קוצים.
תחנה מספר 3
ישוע נופל בפעם הראשונה.ישוע מוכרע על ידי הצלב הכבד ונופל. אחד החיילים הרומאים דוחק בו בעזרת מוט חניתו לחזור ולעמוד על רגליו, בעוד החייל השני מצליף בישוע בשוט.
תחנה מספר 4
ישוע פוגש את אמו המתייסרת.המסורת מספרת כי בתחנה זו פגשה מריה את ישוע בנה והתייסרה בראותה אותו סובל. בתבליט ניתן לראות בצד ימין את מריה (האישה בכיסוי הראש הכורעת בקדמת התמונה). החייל שמאחורי ישו נושא על כתפו את הפסקס (Fasces), סמל הסמכות והעוצמה של השלטון הרומאי. מדובר בקרדום העטוף באגודת ענפים קשורה בחבל. משמעות המילה פסקס היא אגודה או צרור, והיא נועדה לבטא את העוצמה שבאחדות. את הפסקס נשאו הליקטורים, שתפקידם היה ללוות את אנשי השלטון.
תחנה מספר 5
שמעון מקיריניה עוזר לישוע לשאת את הצלב.החיילים הרומאים מחייבים את שמעון מקיריניה, אדם מן הקהל שעמד לאורך הדרך וצפה בישוע הסובל, לסייע לישוע לשאת את הצלב הכבד.
תחנה מספר 6
ורוניקה מנגבת את פניו של ישוע.בתחנה זו המתינה לישוע אישה בשם ורוניקה. כאשר היא ניגשה אליו וניגבה במטלית לחה את פניו, אירע נס ודמותו הוטבעה באריג.
תחנה מספר 7
ישוע נופל בפעם השנייה.החייל הרומאי משמאל מכה את ישוע בשוט, בעוד החייל שמימין מושך בשערו.
תחנה מספר 8
ישוע מדבר אל בנות ירושלים.ישוע פונה אל קבוצת נשים שקוננו על גורלו, ואומר להן כי אל להן לבכות עליו, אלא על גורלן ועל גורל ילדיהן. הוא ניבא כי יבואו ימים בהם יאמרו האנשים "אשרי העקרות, אשרי כל בטן שלא ילדה ואשרי השדיים שלא היניקו".
תחנה מספר 9
ישוע נופל בפעם השלישית.החייל הרומאי מצליף בישוע עם שוט.
תחנה מספר 10
ישוע מופשט מבגדיו.החיילים הרומאים מפשיטים את ישוע נוטלים לעצמם את בגדיו.
תחנה מספר 11
ישוע ממוסמר אל הצלב.הגבר מצד שמאל נועץ את המסמרים בגופו של ישוע. מאחור עומד חייל האוחז בחנית ועליה שלט עם האותיות SPQR. אלו ראשי התיבות של הביטוי בלטינית Senatus Populusque Romanus, שפירושו "הסנאט והעם של רומא". משפט זה ביטא את מקור הסמכות של השלטון ברומא, והוא היה רשום על דגלי הלגיונות הרומיים.
תחנה מספר 12
ישוע מת על הצלב.לאחר סבל רב ישוע מת על הצלב. מימין עומדת מריה אמו (עם כיסוי ראש בצבע כחול מליטה את פניה בידיה) ומתאבלת על מותו. בצד שמאל עומד חייל רומאי חמוש בחנית, כשהוא דוקר את ישוע כדי לוודא את מותו. חייל זה מזוהה במסורת בשם לונגינוס, ולאחר זמן הכיר במשיחיותו של ישו והתנצר. החייל שמאחור אוחז בידו מוט שבקצהו נעוץ ספוג טבול בחומץ. נהוג היה להשקות בחומץ את הנידונים למוות בצליבה על מנת לעורר אותם ולהאריך את ייסוריהם על הצלב.
תחנה מספר 13
גופו של ישוע מורד מן הצלב.יוסף איש רמתיים מוריד את גופו של ישוע מן הצלב. בצד גופו ניתן לראות את הפצע המדמם במקום בו דקר אותו החייל הרומאי.
תחנה מספר 14
גופו של ישו מונח במערת קבורה.יוסף איש רמתיים ונקדימון סכים את הגופה בבשמים, עוטפים אותה בתכריכים, ומניחים אותה במערת קבורה.
התמונות צולמו ביום 16 בפברואר 2009.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה