עשו אתי ברכה וצאו אלי...

עיטור מפוסל מלוחות מתכת מותקן על חומת בטון במערב ראשון לציון.



תיאור האתר
בדרום מערב ראשון לציון, בסמוך לצומת הרחובות הראשיים חיים בר לב ושדרות יצחק רבין, נבנה קיר תמך גדול שנועד למנוע גלישה של עפר אל התוואי של שדרות רבין.

 

קיר התמך עוצב בצורה של חומת מבצר אשורית, והוא עוטר בדגמים שנלקחו בתחריטים אשוריים עתיקים. צורה זו נועדה לשקף את העובדה שבמרומי התל עליו מגן הקיר נמצאים שרידיה של מצודה עתיקה מן התקופה האשורית (על המצודה ניתן לקרא בקישור הזה).

  

בלוח השמיני (כאשר סופרים מצדו השמאלי של הקיר) שולב עיטור מעניין במיוחד, המאיר היבט מרתק של דרכי המלחמה בעולם העתיק.

 

 

עיטור זה משולב בתמונה המציגה מצור על עיר מוקפת חומה.

 

בצדו השמאלי של הלוח משולב איל מצור אשורי.

 

איל המצור שהופעל על ידי הצבא האשורי היה בנוי מתא משוריין שהורכב על גלגלים. בתוכו היה תלוי מוט ארוך, שבקצהו חוד מתכת כבד. איל המצור היה נדחף סמוך לחומת העיר אותה בקשו להבקיע, וחיילים שהסתתרו בחסות התא המשוריין ניסו לקעקע את אבני החומה בעזרת חוד המתכת.

 

שימו לב לשני המוטות הנוספים הנראים כאילו הם בולטים מחזיתו של איל המצור. למעשה המדובר בשני לפידים בוערים שהושלכו על ידי המגינים ממרומי החומה, בניסיון להבעיר את איל המצור ולהפריע למלאכת המצור (הלפידים נצבעו בתמונה הבאה על מנת להדגישם).  

 

תמונות של איל מצור אשורי מופיעות בתבליטים רבים אשר התגלו בחפירות ארכיאולוגיות, אולם מעצב הקיר בחר בתבליט מסוים, בו מכיל איל המצור תוספת ייחודית. בחזית מכונת המלחמה, מוגן על ידי המבנה המשוריין, ניצב לוחם אשורי לא חמוש הקורא הודעה מתוך דף גדול.

 

תמונת איל המצור הזה עוצבה על פי תבליט שהיה משולב בארמון שבנה סרגון השני, מלך אשור, בבירתו דוּר שָׁרוּכִּין.

 

האיל עם "החייל הקורא" נמצא בצדו הימני של התבליט.

 

וכך זה נראה במבט מקרוב.

 

תבליט זה מהווה המחשה של אחת הדרכים בהם הופעלה מלחמת מצור. לפני תחילת הקרבות ושפיכות הדמים ניסה מטיל המצור לשכנע את אנשי העיר הנצורה להיכנע ללא קרב.

דוגמה למשא ומתן אותו נהגו האשורים לנהל בטרם קרב ניתן לקרא בספר מלכים ב', פרק יד. רבשקה, שליחו של סנחריב מלך אשור, נושא נאום באוזני החיילים המגינים על החומה, ומנסה לשכנע אותם שאין כל טעם להתנגד לכוחו העדיף של הצבא האשורי:

וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם... וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַבְשָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלִָם... וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה, אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ: כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ אַשּׁוּר, מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ. אָמַרְתָּ, אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה, לַמִּלְחָמָה; עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ, כִּי מָרַדְתָּ בִּי. עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו, וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ; כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו.... וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא, אֶת אֲדֹנִי אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וְאֶתְּנָה לְךָ, אַלְפַּיִם סוּסִים, אִם תּוּכַל, לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם...

נציגי מלך יהודה מנסים לשכנע את רבשקה לדבר ארמית, שפה שאינה מוכרת למרבית העם ביהודה, ולהקטין בכך את הנזק התעמולתי של הדברים שהוא משמיע:

וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח אֶל רַבְשָׁקֵה, דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים, אֲנָחְנוּ; וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ, יְהוּדִית, בְּאָזְנֵי הָעָם, אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה...

אולם רבשקה מתעקש להמשיך ולדבר עברית [יהודית], על מנת להשיג את מלא הערך של מלחמת התעמולה:

וַיַּעֲמֹד רַבְשָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית וַיְדַבֵּר וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ דְּבַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר. כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ, אַל יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ כִּי לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ.... אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי כֹה אָמַר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי בֹרוֹ. עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ וִחְיוּ וְלֹא תָמֻתוּ, וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי יַסִּית אֶתְכֶם לֵאמֹר יְהוָה יַצִּילֵנוּ.

אילו יכלו נציגי מלך יהודה להרוג את התועמלן האשורי ולהשתיק את דבריו המזיקים, היו עושים זאת ללא כל ספק. התבליט האשורי מלמד אותנו על אחת הדרכים בהן יכול היה נציג מלך אשור להתקרב אל החומה, על מנת לשאת את נאומו באוזני הנצורים בעודו מוגן מפגיעת הלוחמים בתוך הרכב המשוריין.

 

התמונות צולמו ביום 18 ביולי 2010.

 

מידע נוסף:

סרגון השני

דור שרוכין